כשאתה שואל אם הארקה של שני בתים צמודים חייבת להיות כמיקשה אחת,
את מי מחייבים? את הדיירים? את קבלן השלד?
אין חיוב כזה בחוק.
בניין דו־משפחתי שחציו השני נבנה לאחר סיום חציו הראשון, אין בו הארקה משותפת ממילא.
בניין דו־משפחתי שנבנה במקביל אבל כל אחד לעצמו, קרי: קבלן שלד אחר, חשמלאי אחר,
יציקות בטון אחרות, אזי ברור שאין כאן הארקה משותפת.
לכן במקרים כאלה האיפוס יהיה כרגיל בלוח הביתי.
ועתה לדיוק התקנה:
בית דו־משפחתי שהיתר הבנייה שלו ניתן מיום 1.1.11, ושיציקות הבטון של הכלונסאות
והריצפה נוצקו יחדיו, והחשמלאי ריתך את הארקה כטבעת אחת, כאן מתקיים איפוס בפילר.
ז"א שהחשמלאי מניח בקרקע כבלי הזנה של חמישה גידים.
אפשרי שהכבל יהיה נושא ארבעה גידים, וגיד הארקה יהיה ניפרד ממנו.
יש מצבים שבהם בית בודד ויהיה בו איפוס בפילר, וזה מתקיים באיזורים בהם האדמה
אינה מוליכה טוב, ואינה נותנת ערך הארקה תקין. אז הבודק של ח"ח מאפשר איפוס בפילר
כדי לשפר את ערך הארקה. את זה ראיתי בשכונה חדשה בקרבת הים בראשל"צ.
היתה לי שיחה מקדימה עם הבודק מתחנת ראשון והוא המליץ לי להתקין כבל הזנה
בעל חמישה גידים, כדי שתהיה אפשרות לאיפוס בפילר. הוא נימק זאת בבעיית הארקה באותו אזור.
בניינים מדורגים שנבנים יחדיו בשרשרת של בתים גם שם מתבצע איפוס בפילר,
וזה נפוץ בשכונות שנבנות על הרים ולכן הבנייה מדורגת.
זה קיים גם במזכרת בתיה ונעשו שם איפוסים בפילרים.
מפלס נתיבי זרימה לחשמל;
מהארקת יסוד ועד להדלקת התאורה.
רחובות ואזור השפלה.
050-6480662
