שלום, למה הזרם בפזה לא יעבור דרך גוף האדם בזינה צפה, למה נאמר שאין סגירת מעגל. הרי האדמה עדיין במתח נמוך ממה שיש בפזה, בין אם זה מגיע משנאי מבדל או שנאי רגיל.
תודה

הוסף תגובה

מדובר בשנאי מבדל או רגיל לא רלוונטי, הסיבה לשימוש בשנאי מבדל פריצה בצד ראשוני לא תשפיע על צד משני מכיוון שבשנאי מבדל אין סליל ראשוני מלופף על סליל משני כמו ברגיל. ולכן מאריקים צד משני ברגיל. בעוד שבשנאי מבדל אין בנייה סליל על סליל ולכן לא מאריקים צד משני. השאלה היא מה מסלול שהזרם יכול לזרום? במערכת מאורקת ישירות למשל מסלול הזרם יכול לעבור דרך הארקה (או גוף האגם חלילה) ועד לנקודת האפס בשנאי תלת פאזי או צד אחד בשנאי חד פאזי המאורק ישירות לאדמה!!! כאשר המערכת צפה כגון זינה צפה או הפרד מגן שהינו מקרה פרטי של זינה צפה, זרם העובר דרך המוליך ונוגע בגוף האדם אינו יכול לסגור מעגל בחזרה למקור המתח. 2 דרכים להתחשמל במערכות כאלו: 1. נגיעה ב 2 המוליכים כאשר הם חשופים L1, L2 בו זמנית כלומר מעבר חשמל מיד אחת לשנייה. אפשרות שנייה: זרם קיבולי ולכן מערכות מסוג אלו מוגבלות במרחק (אמנם לא מופיע בתקנות לגבי זינה צפה הגבלת אורך אבל גם שם יש הגבלה בפועל.למשל בבתי חולים איזור 2 זינה צפה נעשית דרך שנאי מבדל חד פאזי ולא יותר מ 6 בתי תקע).

הוסף תגובה

תודה על התשובה המפורטת!

לגבי המסלול, דרך גוף האדם לרצפה, ולהארקה כלשהיא במרחק כלשהוא...
אם ניקח קרוואן עם גנרטור שתוקע מוט הארקה באמצע שום מקום, הרי שהזרם לא מגיע לשום מקום ספציפי, הוא מתפזר כנראה ומתמוסס על פני שטח אדמה רחב. האדמה ממילא האפס, אז הוא טוען אותה.

אז נניח אני בחדר עם משגוח, שנאי.... למה הזרם שיעבור דרכי, יכול להמשיך לרצפה ולאדמה, דרך המרצפות, בטון, ברזלי זיון, עד החול/אדמה....ואם יש איזו הארקה רחוקה אז הוא יגיע לשם...

לי הסבירו שהסיבה שהזרם לא יזרום דרך גוף האדם זה בגלל השנאי, שכאילו (נשמע קצת מצחיק, ויש לי קושי להבין פיסיקה דרך האנשה כמו "מנוע מתאמץ") הזרם לא יודע לאן לחזור כי הוא אמור לחזור לנקודת הזינה שהפיקה אותו. אז אני מבין שזה לא ככה, והשנאי נועד רק להגנה מפריצה?

לגבי זרם קיבולי, אני לא מכיר, אני אשמח ללמוד, אבל זה פחות חשוב מלהבין את העקרון של הזינה

שוב תודה!

הוסף תגובה