מקור המילה חשמל

המילה חשמל מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך, וכולן בספר יחזקאל בהקשר לגילויו של האלוהים, ביחד עם מראה של אש ואור.

• "וָאֵרֶא, וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ". (יחזקאל פרק א', פסוק ד')
• "וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה־אֵשׁ בֵּית־לָהּ סָבִיב, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה, וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה, רָאִיתִי כְּמַרְאֵה־אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב". (שם א', כ"ז)
• "וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה אֵשׁ מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה אֵשׁ, וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה". (שם ח', ב')

בלעז נקרא החשמל "אלקטריות" (electricity), מהמלה היוונית "אלקטרון" - ענבר. מקור הקשר הוא בתופעת טעינתו של ענבר במטען חשמלי (סטטי) בעת שפשופו. בתרגום השבעים תורגמה המלה "חשמל" למלה היוונית "אלקטרון". אף שמילה זו מייצגת ככל הנראה משמעות שונה בהקשר המקראי הנידון (גם תערובת של זהב ומתכות אחרות נקראת "אלקטרון"), בכל זאת השתמשו מחדשי השפה העברית במילה המתורגמת-בחזרה.