נמצא קו חשמל לשקע כוח משולב מפסק תאורה לאחר כשעתיים קופץ הפחת ביחד עם מעגל 16 א'
סלון תאורה +שקעים (בוצע שיפוץ בדירה כולל החלפת כל החוטים ולוח חשמל חדש לפני כשנה).
המשפחה ביצעה פוליש עם שטיפת תריסים עם המון מים מעבר לדירה- כנראה שזו הבעיה כעת.
האם לנטרל את ההזנה ממפסק שמזין לקו הזולג, או את המפסק הכוח אחריו שמשולב עם מפסק הדלקה למנורה ספוק על הקיר בחלק מהסלון?

האם במכשיר LT או מגר אפשר היה למצוא זליגה מהר יותר עקב רטיבות ברצפה או בקיר? וכיצד ?

תודה

ברק

הוסף תגובה

כמובן שהאיתור צריך להיות בשלבים ארוכים,והנה הצעה אחת לפתרון :
1) ניתוק הראשי ופחת (עדיף מבחינת בטיחות) והמאמ"ת הבעיתי.(וידוא חוסר מתח באותו הקו)
2) ניתוק גידי אפס והארקה של אותו המעגל בלוח,וביצוע מגר 500V מהלוח לכיוון העומס,בין פאזה והארקה,ובין אפס והארקה.(בהנחה שאין קצר בעומס אלא זליגה -היות ופחת קפץ)
3) ההתנגדות צריכה להיות כנראה הרבה מתחת ל-250 קילואוהם (כלומר שעדיין יש זליגה כלשהי).
4) פתיחת הק"ח הראשית של המעגל בסלון,וניתוק מוליכי פאזה האפס והארקה המזינים את המעגל,ושוב מגר אפילו משם,ולוודא שהבעיה אינה בקו ההזנה (כנראה שתימצא התנגדות גדולה,שהיא ע"פ תקן החשמל).זה מותיר את 2 ההתפצלויות האלה שבקופסת החיבורים "חשודות".
5) ניתוק מכשירים המחוברים לאותו השקע בסלון,וניתוק 3 המוליכים שלו בק"ח הראשית,ואז ביצוע מגר נוסף לצד של השקעים.אם ההתנגדות גדולה (נניח 10 מגאוהם),אז זה בתקן,וזה לא הקו הבעיתי.
6) ביצוע מגר למוליכים הנותרים האחרים בק"ח,שהולכים לתאורה בהתפצלות (המגר בקו התאורה יהיה בין פאזה לארקה ובין אפס והארקה).אם מפסק ההדלקה מכובה אז אפשר לבצע גם מגר בין פאזה לאפס.ואם זה המקום הזולג,הרי שהמדידה תראה ערך נמוך הרבה יותר נניח כמה עשרות של קילואוהם.
7) מה שנשאר לעשות זה,לנטרל את אותו חלק מהמעגל תאורה עם מהדקים באוויר,ולהחזיר את כל החיבורים בק"ח ובלוח.כמובן שעד שהאזור הרטוב בקיר לא יתייבש לא כדאי להחזיר את החיבורים של התאורה.
8) לאחר זמן סביר לעשות שוב מגר על הקו הבעיתי של התאורה,עד לקבלת התנגדות מעל 250 קילואוהם.
הערה חשובה - אגב,לכל אותם חשמלאים,שחושבים שזאת הדרך הכי קלה,שוב אומר שבעזרת צבת-מיליאמפר (נכון ! הוא יקר,ולא כדאי לכל חשמלאי להחזיקו) הבדיקה תהיה מהירה יותר,וללא ניתוק כמעט של מוליכים.
1) בדיקת זרם בלוח החשמל במצב "חי" על גיד הארקה של המעגל הזולג.(לרשום את ערך הזרם ב-mA).
2) פתיחת ק"ח של המעגל בסלון,וזיהוי אותו הזרם בגיד הארקה המזין.
3) בדיקת זרם על 2 מוליכי הארקה בהתפצלות,ושם ניתן לראות כנראה בבירור,שקו הארקה אחד הוא בעל זליגה משמעותית יותר.(קחו בחשבון שאם בשקע מחוברת למשל טלוויזיה וDVD ועוד,תמיד תהיה זליגה טבעית של כמה mA בודדים,ולזה אין מה להתייחס).גיד הארקה הנותר,זה עם הזליגה הגדולה הוא כנראה הבעיה,ולכן רק בשלב זה ניתן לעשות ניתוק של אותם המוליכים החשודים (לאחר הורדת מתח כמובן) וביצוע מגר,כדי לוודא שאכן זה הקו הזולג,ואותו לנטרל כמובן.
וזה בעצם ההבדל העיקרי בין 2 השיטות (חיסכון עצום בזמן עבודה,וחיסכון בניתוקי מוליכים רבים,וקבלת ערכים אמיתיים של זרמי זליגה בניגוד לערכי התנגדות).

הוסף תגובה

שלום יוסי
רציתי לשאול האם מותר לעשות מגר כאשר הצרכנים מחוברים לשקע וכיצד( לדוגמא מ.כביסה)?בפורום חלק אומרים שאסור וחלק אומרים שמותר האם המגר לא יכול לגרום נזק ?
ועוד רציתי לשאול לגבי צבת מיליאמפר הקישור שצירפת בעבר למכשיר עולה בסביבות 1100
בדקתי לגבי מכשיר אחר של חברת סנטר (t223) עד100A עולה 700 ברצוני לרכוש את המכשיר האם אתה מכיר אותו ?(לא מצליח למצוא קישור למכשיר).

הוסף תגובה

בדיקת בידוד 500 וולט (מגר) בין פאזה לאדמה ניתן לעשות גם ללא ניתוק המכשיר,כמובן שיש קודם לוודא שאין מתח באותו מעגל (לא ייגרם שום נזק).אבל שים לב לא לעשות זאת בין פאזה לאפס,שהרי העומס יקבל מתח כפול,שעלול לשרוף אותו.ברור אם כך,שאם המכשיר החשמלי הנבדק תקין (ללא זליגות),לא יקרה כלום ביצירת מתח בין הפאזה שלו להארקתו.אך במידה ויש זליגה,אז כמובן יתקבל ערך התנגדותי נמוך,ולמעשה הזרם שיזרום,אינו עובר בכלל בעומס,אלא במעטפתו.
בכל מקרה האפשרות היותר בטוחה (כי תמיד תיתכן מדידה בטעות עם הפרובים על פאזה ואפס - זה קורה לפעמים).
1) לנתק את המכשיר המחובר לשקע (כפי שכתבתי בסעיף 5).לעשות מגר באותו הקו מק"ח (כאשר שלושת הגידים באוויר).אם הכל תקין - לעבור למכשיר שהוצאנו (נניח מכונת כביסה),ולעשות מגר בין הפאזה לאדמה של תקע המכשיר.סביר שאז נמצא את הבעיה ! (קח בחשבון שבצרכן חשמלי עובד,לעומת צרכן מנותק,זרם הזליגה נוטה לעלות עוד בערכו כשהוא מחושמל - ראינו זאת בסרט של מומחה הארקות !!).
לגבי המד מיליאמפר.יש הרבה סוגים ולכן,אני מציע לך שתבדוק את אחוז הדיוק שלו,ושאר פרמטרים,וכמובן שתהיה לו אחריות מיצרן מוכר.המחיר הוא גם פאקטור,ולכן בסופו של דבר אתה תחליט מה טוב לך.

הוסף תגובה

אינני מכיר אותו,אך מחירו 350 דולר ע"פ אתר טופטרוניק (1300 ש"ח) לפי מחירון.חוץ מזה המכשיר הזה,פרט להיותו מד זליגה (יש רק בעיה שיש לו תחום 10mA,וכדאי שיהיה גם תחום ל-40mA - תברר זאת כי זה חשוב בבדיקות זליגה הקרובות לתחום זרם הפעלה של פחת !),הוא גם וולטמטר וגם מד התנגדות לכן המחיר שקיבלת על פניו נראה ממש נמוך (700 ש"ח).
צירפתי לינק למטה: www.toptronic.co.za/index.php?productID=156

שבת שלום !!

מד זליגה וזרם T223

הוסף תגובה

הוסף תגובה

המחיר לצבת מטר שאני קיבלתי הרבה יותר גבוה (בסביבות 2000 ש"ח) המכשיר של TES

הוסף תגובה

פחת ישן שנבדק בעזרת מכשיר של זיקו (בעקבות תלונות על קפיצות אקראיות) קפץ ב10mA
כמובן שקדמה בדיקת מגר שוידאה מצב בידוד תקין (0.8M )
לאחר החלפת הפחת נוסה הפחת החדש בעזרת המכשיר ואז הוא קפץ ב20mA
שאלתי : האם מכשיר הבדיקה אמין (חדש) והאם אפשר לחשב זרם זליגה מדויק בעזרת המדידה במגר
(ב500V )
יש לציין שבדקתי כמה מיתקנים בצורה זו אבל יחסתי את התוצאה לפחתים תקינים אבל ישנים

הוסף תגובה

אייל,סביר להניח שהפחת הישן איבד מרגישותו,ולכן קפץ קרוב למחצית הזרם הנומינלי שלו (15mA),.אל תשכח שעם מד הזליגה אין אפשרות לראות את שיא ערך הזרם (peak).לעומת זאת ציינת,שהפחת החדש קפץ ב-20mA (שוב זה כנראה ערך ממוצע),מה שאומר שזה קרוב באמת לזרם הפעלת הפחת (שבד"כ מתחיל מ-25 mA),וזה נראה גם תקין.
אבל אם אתה ממש מתעקש למדוד זרם הקפצה מדויק ברמת דיוק של 1 מיליאמפר,אזי יש מכשיר עם בורר לזרמי זליגה של : 15,30 מיליאמפר ועוד,שנותן גם את זמן ההפעלה במילישניות (משמש אצל בודקי חשמל).
הערה - מדוע אחרי החלפת פחת הוא שוב קפץ (20mA זה סימן בכל זאת לבעיה ממשית במתקן! או שמא אתה הקפצת אותו ידנית).בכל מקרה דיוק מכשירך הוא כנראה 2% כמו רוב המכשירים,וזה מספיק לעבודת חשמלאי.
הערה 2 - במגר כמו שכתבתי,הבדיקה ללא מתח,ולכן ערך הזליגה מופחת ביחס למצב חי (במצב חי,כשיש עומסים בעבודה,רק עם מד זליגה ניתן לדעת את הזרם בפועל - ואם תחכה דקה תראה שינויים בערך הזרם כל הזמן).

הוסף תגובה

בקישור הקודם שנתתי לגבי מד הזליגה T223,אני לפתע רואה שיש לו בתמונה בהגדלה אפשרות של - peak,ולכן לגבי השואל הקודם ydy ,תנסה לברר אצל היצרן או החנות (בספר הפעלה שלו),האם האפשרות הנ"ל של מדידת זרם מקסימלי קיימת גם במדידת זרם באמפרים וגם במיליאמפרים ? כי אז זה עונה לאייל (assi13) בשאלתו לגבי מדידה רגילה,שבה לא ניתן לראות את הזרם המקסימלי ממש בעיניים,בזמן הניתוק המהיר של הפחת,ללא האופציה של פיק (שהוא ממש מהיר,כ-30-40 אלפיות השניה).

הוסף תגובה

א.תודה מיוחדת ליוסי על תשובותיך הארוכות והסבלניות
ב.לשאלתך כמובן שהקפצתי את הפחת דרך המכשיר בצורה מכוונת,מדובר בבורר מצבים עם דרגות של
יצור זרם זליגה עד 35mA
ג.ברור שקיים זרם peak אבל האם הוא דבר שיש להתחשב בו ? נראה לי שהאופיין של הפחת לא מגיב לנקודות
שיא כאלו בזמן קצר כל כך
ד.בהחלט יש התענינות בכל מה שקשור למכשירים איכותיים ,אני עצמי בשלב אחרון (ועדה) להיות בודק סוג 2

הוסף תגובה

לדעתי עם מצב peak בצבת זליגה,ניתן לראות זרם גבוה,מאשר זה שרואים "רץ" על הצג ממש בעיניים (פשוט המכשיר מוצא ערך מקסימלי יותר מהר ממה שהעין רואה - זה מאוד ברור).ולגבי הקפצה ב-20 מיליאמפר זה תקין - רק שהוא טיפ טיפה רגיש (בד"כ פחת דגם A קופץ בסביבות 24-25 מיליאמפר). - אני אישית הייתי משאיר פחת כזה בביתי,היות וזה כבר נחשב לזרם חשמול בעייתי.
בדיקת פחת 30mA באופן כללי אמורה להתבצע,עם מכשיר לבדיקת פחת עם בורר מצבים,בשלבים הללו :
1) 15mA = בזווית מתח של 0 ו- 180 מעלות (הפחת לא אמור לקפוץ בשניהם - במידה וקפץ,אז הוא פסול בשל רגישות יתר).
2) 30mA = בזווית מתח של 0 ו- 180 מעלות (הפחת אמור לקפוץ בזמן של פחות מ- 0.3 שניות ). 
3) 150mA = הפחת צריך לקפוץ בזמן של פחות מ-40 מילישניות.
אלה כאמור הבדיקות הבסיסיות (1/2 זרם נומינלי,זרם נומינלי,ו-5 פעמים זרם נומינלי של הפחת).יש גם בדיקה נוספת,שאינה חובה (ramp),שבה זרם הזליגה המיוצר גדל עד להקפצת הפחת,כך שניתן לדעת מה זרם ההפעלה המעשי של הפחת.אגב אייל,זה חומר שעל בודק סוג 2 אמור לדעת על בוריו.

הוסף תגובה

איני חולק על צורת הבדיקה לשיטתך וכמובן אשמח ללינק למכשיר בדיקה זה
שאם אני מבין נכון מאפשר יצור זרם זליגה עד חמש פעמים זרם הפעלה נומינלי בזויות שונות ומאפשר מדידת
פרקי זמן קצרים מאוד
לגבי החומר שאני אמור לדעת על בוריו הריני לציין לרעה את קורס הבודקים של מר קסלסי ואוסיף שלדאבוני
הרבה לא נלמד שם ואנו בוגרי הקורס נאלצים לעשות קורס בודקים אינטרנטי מזורז

הוסף תגובה

לצערי יש מכשירים העושים את הבדיקות הנ"ל,והם מאוד מאוד יקרים,ויש די הרבה סוגים מהם (כמו : יורוטסט, מטראל,מאקרוטסט,HT ועוד). מכשירים אלה מצויים אצל בודקי חשמל,לשימוש יומיומי (ממש מכשיר בסיסי יומיומי - הלחם שלהם).יש שם הרבה מאוד סוגי בדיקות (בסופו של דבר זה חוסך רק בטווח הארוך את הקנייה של כמה מכשירים בודדים),וכולל את הבדיקות הללו כדלקמן :
1. בדיקת פחת בכמה זרמי זליגה,בשתי זוויות מתח.(0 ו-180 מעלות בסינוס עם זמני הטריפ) - ללא מצב של הקפצת פחת !!
2.מד-התנגדות ואימפדנס.
3. מגר אדמה (כולל ה 3 כבלים ומוטות הארקה).
4.מד מתח למתחי AC וגם DC.
5. לופטסטר (ערך L.T כולל זרם הקצר המתאים לו).
6.בדיקת בידוד מ-250 וולט עד 1000 וולט (מגר).
7.בדיקת תדר.
8. סדר פאזות.
9. לפעמים גם יש תוספת צבת למדידת זרם + זרם זליגה.
הערה - הנתונים של כל הבדיקות נשמרים במחשב הפנימי,ואח"כ "יורד" דרך כבל usb למחשב,אל טבלה מובנית מסודרת עם הרובריקות וסוגי הבדיקות (רוב הבודקים שהכרתי - משתמשים רק בנתונים אלה,ללא רישום ידני!).
צירפתי 2 דוגמאות שמצאתי,מחברות שבודקים ותיקים משתמשים בהם.(אינני בגדר של ממליץ - זה רק להדגמה מוחשית,ויש רבים אחרים).הערה - יש לציין שקניית מכשיר מהסוגים הללו משתלם בשורה התחתונה,אך ורק למי שיעבוד בבדיקות ממש (בודק סוג 1,2,3).

לינק לHT5035 :
http://www.tek-know.ru/eng/index.php?id=212&maincat=2&mode=item_info&page=catalog

לינק ל Eurotest:
http://www.tek-know.ru/eng/index.php?id=212&maincat=2&mode=item_info&page=catalog

HT5035

הוסף תגובה

יוסי שלום
ראשית תודה על תשובתך
בנוסף רציתי לשאול לגבי הצבת זרם T223
ראיתי בקישור שהוספת שתחום המדידה שלו הוא 1mA ,10mA,10A,100A שאלתי מה קורה שיש 35mA או 40 או 50 הוא לא מודד???
למה חשוב ה40mA?

הוסף תגובה

תחום מדידה של עד 10 מיליאמפר בצבת זליגה,מאוד מגביל את הבדיקה,כאשר במערכת החשמל ישנה זליגה,שהיא בפועל מאוד קרובה וגבולית לזרם הפעלת הפחת (שבד"כ הוא 24-25 מיליאמפר ומעלה).ייתכן שבדרגה הבאה של 10 אמפר - ניתן לראות זרמים כאלה,אך אינני בטוח בכך (יש לשאול את הספק/יבואן של המכשיר).ברור אפוא,שאם לא תוכל למדוד זרם של 20 מיליאמפר למשל - אז יש לך בעיה,בגלל פרמטר חשוב החסר במכשירך. 
בחיפוש באינטרנט,ראיתי שיש הרבה צבתות זליגה,עם טווח מדידה של 40mA,ולכן לדעתי זה ממש ממש חשוב,שיהיה טווח כזה במידה וקונים מכשיר זה.
הבהרה - אני לא המלצתי על מכשיר זה,אלא מצאתי עבורך את הלינק מכיוון שלא מצאת את הקישור.שנית אינני רואה בדף הפרסום - האם המדידות הם true rms ? שזה לא פחות חשוב,כשמודדים זרם ומתח במתקנים,שיש בהם עיוותי גל סינוס (הרמוניות).בכל אופן שים לב לכל ההערות שכתבתי בקישור הקודם "בתוספת ולא במקום !".

הוסף תגובה

לאחר ברור עם החנות המכשיר כו יכול לראות זרמים נמוכים כמו 20mA
מה שכן הוא לא true rms תוכל להסביר למה זה חשוב????והאם עדיין זה לא שווה את המכיר???
מצורף קישור למכשירhttp://www.centertek.com/products_con.aspx?cid=C_00000008&cpid=C_00000001&pid=P_00000026&pn=proE

הוסף תגובה

תשובתי מה-2 בפברואר,בכותרת - טעות במדידת זרם ? : (והנה חלק מהציטוט)
""סביר להניח שבמערכת שלך לא זורם באמת 250 אמפר,למרות המדידה שלך.אם זה היה נכון,אזי די ברור לנו שההגנה התרמית לעומס יתר הייתה מקפיצה את המפסק,אם הוא אכן תקין.מה שנראה על פניו שהזרם במערכת הזאת מאוד מעוות (הרמוניות למשל.ייתכן ומחוברים ללוח כמה עומסים לא ליניאריים כמו : וסתי תדר,יחידת אל-פסק,מערכות ישור זרם ועוד).
לכן האופציות ההגיוניות למקרה זה,שאתה כנראה בודק זרם עם אמפרמטר :
1. לא מכוייל בכלל.
2. אמפרמטר רגיל שאינו True RMS.
בכל מקרה רק אמפרמטר מסוג true RMS יכול למדוד זרם אפקטיבי (אמיתי),גם בגל סינוסי וגם בגל זרם מעוות (בעל הרמוניות).אמפרמטר רגיל יכול לטעות מאוד במצב כזה,וקשה לדעת טווח הטעות במקרה זה.(הטעות יכולה להיות מאוד גדולה,בגל לא טהור).....מקווה,שקודם כל תמצא דרך למדוד זרם עם מכשיר שהוא True RMS,או שתקנה כזה,אם אתה עוסק בתחום החשמל."" (סוף ציטוט)
בעיקרון,אם יש לך מכשיר לא true RMS,הטעות שלך יכולה להיות כל כך גדולה,כשהעומס אינו ליניארי,ואז אתה עלול להסתמך על כך,וזה יבלבל אותך כמו במקרה הזה של השואל,שהייתה לו מדידת זרם הגבוהה הרבה יותר מהזרם שהמתקן יכול לספק בכלל !!

הלינק לכתבה באנגלית מדוע צריך לבדוק בשיטת True RMS :
http://www.copperinfo.co.uk/power-quality/downloads/pqug/322-true-rms--the-only-true-measurement.pdf

הערה - בעמוד 1 בלינק המצורף,ניתן לראות מדידית זרם על פאזה,כשיש הפרש של 19 אמפר בין אמפרמטר רגיל ל-true RMS.מקווה שעתה משמעות העניין ברורה.(בתעשייה לא משתמשים בכלל במכשיר שאינו true rms).


בדיקה true rms

הוסף תגובה

היי יוסי
אין בעיה לעשות מגר למכשיר חשמלי בין אפס לאדמה ובין הפאזה לאדמה ?
לפעמים התקע סגור ואין אפשרות לראות שלא חיברו הפוך את האפס והפאזה.

הוסף תגובה

בכל מקרה כדי לעשות מגר למכשיר חשמלי קבוע או מיטלטל,רצוי להוציאו מהחשמל (לאחר שבדקת את הקו החשמלי שמזין אותו,כך שהוא תקין).במצב זה אם השקע סגור (כמו למשל בשקע מוגן מים,שמחוזק בצידיו בבידוד סיליקון),יש תקע בדיקה זול בצבע צהוב,שמכניסים לשקע חשמל,והוא נותן 3 אינדיקציות בסיסיות על אותו השקע (לפעמים יותר,תלוי בסוג ההתקן) :
1. האם פאזה הפוכה.
2. האם הארקה מחוברת.
3. האם יש מתח.
לכן במקרים שאינך בטוח בקוטביות תשתמש בהתקן זה.,לפני בדיקת מגר לקו.(הכנסה לשקע -פשוט ביותר).
לגבי בדיקת המגר למכשיר חשמלי,הרי שלפני המגר רצוי מאוד לבדוק רציפות בין פין הארקת המכשיר,למעטפת המתכתית שלו,ורק לאחר וידוא זה,רצוי לעשות מגר 500 וולט בין פאזה של המכשיר לאדמה בלבד.

הוסף תגובה