על מנת להבהיר יותר את הנקודה עבורך,
מאת:
niv
Jan 24, 2017
||
13:06
כדי לסדר אולי את ההבנה עפ"י ההיגיון שלך.
על פניו אתה צודק בכך שאתה מצפה לראות רציפות בין הקווים שאתה בודק.
במקרה של קצר מלא בין מוליכים אתה צודק ותראה זאת בקלות עם כל מכשיר מדידה.
יתרה מזאת, לא חייב להיות קצר מלא (כאשר קצר מלא מתבטא בכ-0.2 או 0.3 אוהם) אלא גם קשר פחות חזק שמתבטא גם בקילו אוהם.
יש סיכוי למצוא את הקשר הזה גם באמצעות מכשיר מדידה רגיל.
במקרה שבו הפחת גם קופץ ישר ולא לאחר זמן יש גם סיכוי די טוב לזהות עם מכשיר פשוט.
ההבדל הגדול בין מגר לבין מכשיר מדידה רגיל הוא (כפי שהוסבר כאן) שמגר מבצע את המדידה תחת מתח גבוה יחסית (500V לצורך העניין).
יש הרבה פריצות שניתנות לגילוי רק בבדיקה תחת מתח. לכן את אותן פריצות תוכל לזהות רק באמצעות מגר.
ברמה התיאורטית, אם ניתן היה למדוד התנגדות תחת מתח החילופין הרגיל שעובר עם מכשיר מדידה רגיל יכולת לזהות את התקלה, רק שאם תעשה זאת הדבר הראשון והמיידי שיישרף לך הוא מכשיר המדידה...
זה נכון אגב גם למגר. בשום אופן אין למדוד תחת מתח רשת. המגר מייצר בעצמו את המתח הדרוש לבדיקה.
לכן מאד לא מומלץ גם לשים את הידיים על הפרובים שלו בזמן המדידה...
|
|
|
|
•
|
|
|
Jan 21, 2017 | 23:17
|
|
|
שבוע טוב לכולם.
אשמח אם משהו יצליח לעלות על הבעיה:
פחת בבית קופץ. אותר המא"ז בלוח שכאשר הינו למעלה גורם לקפיצת הפחת.
המא"ז הנ"ל מזין כמה שקעים ונקודות תאורה, כולם נבדקו ונמצאו שהמגעים יבשים, אין שום נגיעה בין פאזה להארקה, הגופי תאורה פורקו, ואין שום צרכן באף אחד מהשקעים כמובן.
עדיין המא"ז הנ"ל גורם לפחת לקפוץ.
לא נמצאה שום קופסת חיבורים למעגל הנ"ל. (כמו שזה נראה הקופסאות מתחת לגופי תאורה, משמשות כקופסת חיבורים).
יש למשהו רעיון, לפתרון התעלומה שלא חשבתי עליו. ממה זה נגרם?
אשמח לעזרתכם.
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jan 21, 2017 | 23:26 |
|
|
בדוק חוטים שרופים או מותכים בקופסאות חיבורים .
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jan 21, 2017 | 23:48 |
|
|
מלבד הקופסאות של גופי התאורה.
הכל נראה תקין, כמו שכתבתי.
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jan 22, 2017 | 00:25 |
|
|
בקצוות, אבל כנראה איפושהוא בדרך יש זליגה(אם ברטיבות מסויימת, או נגיעה בין אפס לארקה) שגורמת להקפצת הפחת.
אין טעם להיכנס לבדיקות יותר מידי(מגר, אפשר עם רב מודד לפעמים) תחליף את המוליכים.
אושר אלהרר - חשמלאי ראשי
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jan 22, 2017 | 00:29 |
|
|
במא"ז שמזין מעגל שלם של תאורה ושקעים.
להחליף את המולכים זה הדבר האחרון שהייתי רוצה לעשות.....
|
|
|
|
|
|
•
|
| תבדוק עם מגר את המעגל.
niv
|
|
|
Jan 22, 2017 | 00:41 |
|
|
אתה הולך לקופסת החיבורים ומחיל לבודד את המעגלים עד שתעלה על המעגל שעושה לך את הצרות ואותו תחליף,
או שתבדוק אותו יותר לעומק (שקע, גוף תאורה)
גם גוף התאורה עצמו יכול לעשות צרות.
לפי התיאור שלך לא נראה שפתחת ממש את קופסאות החיבורים
("נראה ש... החיבורים מתחת לגופי התאורה")
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jan 22, 2017 | 01:11 |
|
|
זה מה שחשבתי לעשות.
אבל יותר עניין אותי לדעת את סיבת הבעיה.
גם אחרי שאעלה בצורה פרטנית יותר על המעגל הבעייתי. הייתי רוצה להבין איפה בדיוק יש זליגה.
ובהחלט פירקתי את גופי התאורה (מהחשש הנ"ל שהעלת). וכן הוצאתי לגמרי כל החיבורים שבפנים.
|
|
|
|
|
|
•
|
| אין באמת דרך לנחש. כמו שנראה,
niv
|
|
|
Jan 22, 2017 | 01:32 |
|
|
אם זה לא מאחד גופי התאורה זה זליגה באחד הקווים.
אם הפחת קופץ ישר ולא לאחר זמן יש סיכוי שתוכל למצוא את המעגל הבעייתי גם באמצעות מכשיר מדידה פשוט.
אם לא אז עם מגר.
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jan 23, 2017 | 08:29 |
|
|
א) את הבדיקה אני יכול לעשות גם באמצעות רב מודד, ע"י בדיקת התנגדות. נכון?
ב)הפחת קופץ רק כאשר מרימים את המא"ז של אותו קו, מה שאומר שהזליגה כנראה מהפאזה. עלי לבדוק התנגדות רק בין הפאזה להארקה. (לא תחת מתח) אני צודק?
ג) מה הם הערכים התקינים, והלא תקינים, שעלי לקבל בבדיקת התנגדות הנ"ל?
ד) סליחה על השאלה, אבל הייתי רוצה להבין: כיוון שבעצם במקרים של קפיצת פחת בודקים שאין זליגה בין פאזה או אפס להארקה, זאת אומרת שבודקים שאין איזשהו מגע ביניהם באיזשהוא מקום. אם כן, מדוע לא ניתן לבצע פשוט בדיקת רציפות חשמלית? אם יש מגע, יש רציפות, והמכשיר יצפצף, לא? איפה אני טועה?
אשמח מאוד להרחבה בעניין.
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jan 23, 2017 | 15:45 |
|
|
א) לא. פריצות בבידוד מבצעים רק עם מד הבדדה. (מגר בשפת החשמלאים).
2) נכון. בודקים ללא מתח כמובן. אבל אם כבר בודדת את המעגל והמוליכים בידיך,
תבדוק הבדדה גם בין פאזה לאפס ובין אפס להארקה.
זה עניין של עוד דקה אחת בלבד ואתה יותר חכם מול התקלה.
3) מינימום 0.3 מגאום. כמה שיותר למעלה יותר טוב.
0.25 זה גבולי ולא כדאי לנטוש זירת לחימה עם הערך הזה.
4) מד רציפות אינו רגיש ואינו בעל עוצמת גילוי פריצות כמו מד הבדדה.
מד רציפות לא יתן לך חיווי בפריצה זעירה.
ודבר נוסף: מד בידוד מראה לך ערך שאיתו אתה יכול לדעת אם המעגל תקין או לא,
וזה חשוב להזמנת בדיקות של ח"ח.
ותשמח על כך, אחרת כל דרדק יקנה מד רציפות ב-40 ש"ח ויבצע גילוי תקלות בחשמל.
מפלס נתיבי זרימה לחשמל;
מהארקת יסוד ועד להדלקת התאורה.
רחובות ואזור השפלה.
050-6480662
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jan 23, 2017 | 17:40 |
|
|
על התשובות הברורות.
מה הבעיה לבדוק בידוד עם "אוהם מטר" (שנמצא ברב מודד) הרי מה שאני מחפש הוא את ההתנגדות בין המוליכים?
מגר לא עושה בדיוק את אותה הפעולה (רק עם מתח)?
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jan 23, 2017 | 20:25 |
|
|
ככל שהמתח גבוה יותר, הסיכוי לפריצת הבידוד עולה. מתח הבדיקה של רב מודד נמוך מאוד ומיועד לבדיקת התנגדות רכיבים אלקטרוניים שעובדים במתח נמוך מאוד, ולא לבדיקת פריצות בבידוד של גידים.
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jan 23, 2017 | 23:03 |
|
|
זה בהחלט הגיוני.
ומה יקרה אם אבדוק ברב מודד תחת מתח פעיל (מח"ח), האם זה לא יפתור את הבעיה?
אשמח לפירוט. זה מאוד עוזר לי להבין את הדברים לעומק.
|
|
|
|
|
|
•
|
| אי אפשר לבדוק בידוד תחת מתח
ארציאל
|
|
|
Jan 23, 2017 | 23:54 |
|
|
הצורה שמודד הבידוד / רציפות עובדים, היא שהמכשיר מהווה את מקור המתח (ישר) ולפי חישוב המתח והזרם במעגל, מוצא את ההתנגדות.
|
|
|
|
|
|
|
|
•
|
| על מנת להבהיר יותר את הנקודה עבורך,
niv
> את/ה נמצא כאן
|
|
|
Jan 24, 2017 | 13:06 |
|
|
כדי לסדר אולי את ההבנה עפ"י ההיגיון שלך.
על פניו אתה צודק בכך שאתה מצפה לראות רציפות בין הקווים שאתה בודק.
במקרה של קצר מלא בין מוליכים אתה צודק ותראה זאת בקלות עם כל מכשיר מדידה.
יתרה מזאת, לא חייב להיות קצר מלא (כאשר קצר מלא מתבטא בכ-0.2 או 0.3 אוהם) אלא גם קשר פחות חזק שמתבטא גם בקילו אוהם.
יש סיכוי למצוא את הקשר הזה גם באמצעות מכשיר מדידה רגיל.
במקרה שבו הפחת גם קופץ ישר ולא לאחר זמן יש גם סיכוי די טוב לזהות עם מכשיר פשוט.
ההבדל הגדול בין מגר לבין מכשיר מדידה רגיל הוא (כפי שהוסבר כאן) שמגר מבצע את המדידה תחת מתח גבוה יחסית (500V לצורך העניין).
יש הרבה פריצות שניתנות לגילוי רק בבדיקה תחת מתח. לכן את אותן פריצות תוכל לזהות רק באמצעות מגר.
ברמה התיאורטית, אם ניתן היה למדוד התנגדות תחת מתח החילופין הרגיל שעובר עם מכשיר מדידה רגיל יכולת לזהות את התקלה, רק שאם תעשה זאת הדבר הראשון והמיידי שיישרף לך הוא מכשיר המדידה...
זה נכון אגב גם למגר. בשום אופן אין למדוד תחת מתח רשת. המגר מייצר בעצמו את המתח הדרוש לבדיקה.
לכן מאד לא מומלץ גם לשים את הידיים על הפרובים שלו בזמן המדידה...
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jan 24, 2017 | 14:27 |
|
|
שני שאלות שהתעוררו לי בעניין:
א) אם אני רוצה לבדוק הבדדה כאשר מכשירי החשמל השונים בשקעים (בכדי לדעת שגם בהם אין זליגה בעייתית) האם הבדיקה עם מגר במתח של 500 לא אמורה להזיק להם? הרי הם בנויים ל230-250 וולט.
ב) כאשר אני בודק הבדדה בין אפס לפאזה, ויש מכשיר חשמל מחובר לשקע, האם גם אז אני אמור לצפות להתנגדות הנ"ל? הרי יש ביניהם חיבור דרך המכשיר החשמלי (משא"כ בין אפס להארקה, או פאזה והארקה). או שאני אמור לצפות לתוצאה שונה?
תודה לעונים!
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jan 24, 2017 | 16:46 |
|
|
כמובן אין למדוד בין פאזה לאפס 500v כאשר מכשיר מחובר, זה עלול לגרום נזק. לכן כשמכשיר מחובר תמדוד רק בין פאזה להארקה או אפס להארקה.
אפשר למדוד בין פאזה לאפס כשמכשיר מחובר במתח בדיקה של 250v, התוצאה שתתקבל תהיה ההתנגדות הכוללת של צרכני המעגל, אם תדע מה הערך המשוער שלהם, תוכל לגלות ערכים נמוכים חריגים שיעידו על פריצת בידוד.
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jan 24, 2017 | 18:02 |
|
|
כשאמדוד בין פאזה להארקה, או בין אפס להארקה כשמכשיר מחובר, לא יגרם נזק למכשיר גם ב500 וולט. מה זה שונה מכך שבין פאזה לאפס ב500 וולט, כן יגרם נזק למכשיר?
האם במגר יש אפשרות בדיקה ב250 וולט? ואם כן מדוע באמת לא לבדוק תיד ב250 וולט (גם כשאין צרכנים מחוברים) הרי זה המתח הקיים בבית בישראל?
והאם לא נדרש בידוד במכשיר חשמל מסויים, בין פאזה לאפס, כמו הדרישה בקויי הבית (1.5 אוהם)?
תודה.
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jan 24, 2017 | 18:11 |
|
|
בדיקה ב-500 וולט בין פאזה לאפס כשהמכשיר מחובר זה עלול לשרוף מעגלי פיקוד . שנאיים . דוגמה בדיקת מגר ב- 500 וולט שרפה לנו כרטיס של מזגן . כי המגר חימם את המעגלים והם הותכו .
|
|
|
|
|
|
|
